תגובות רגרסיביות של ילדים בימי המלחמה \ ד"ר מורן אינפלוס אדלר

הורים רבים פונים אלי בשאלה לגבי התנהגות ילדיהם. הם מרגישים שהילדים הקטנים שלהם הפכו תלותיים יותר בימים אלה וחזרו לכל מיני התנהגויות עבר, שכבר נגמלו מהן. הורים רבים מרגישים ש"הילד השתנה", ש"אי אפשר לדבר איתו יותר" או ש"הוא נהיה מאוד מפוחד". מה קורה לילדים שלנו בתגובה למלחמה? ומה נוכל לעשות ביחס לזה?

המלחמה היא מצב מלחיץ שפקד את כולנו לפני כמעט חודש. אף אחד לא הכין אותנו לגדול הזוועות שנשמע, לטלטלה הגדולה שנחווה כמדינה, לאיום שזה יוצר ולשגרה שהשתנתה מאז משמעותית. אף אחד לא הכין אותנו להתמודדות עם איום חדירה, חטופים, כמות בלתי נתפסת של נרצחים. אף אחד לא הכין את הילדים שלנו לשגרה ללא גן, ללא טיולים או לאזעקות וחדרים מוגנים. עבור ילדים רבים, זוהי המלחמה הראשונה, או לפחות המלחמה הראשונה שהם זוכרים. כפי שלנו קשה להתרגל לשגרה כזאת וכפי שאנו חווים לחץ ופחד, כך גם הם.

ילדים שונים ממבוגרים בכך שאינם מבינים בהכרח מה עובר עליהם ויש להם פחות יכולת (כתלות בגילם) לתקשר זאת לסביבתם. ילדים מתנהגים פעמים רבות את שהם מרגישים ולכן הגיוני מאוד שנראה אצלם שינויי התנהגות בתקופה זו.

למה הכוונה כשאנחנו אומרים שילדים מגיבים ברגרסיה?

רגרסיה התפתחותית היא חזרה התנהגותית לשלב התפתחותי קודם. רגרסיה מתרחשת אצל ילדים לרוב בזמני מחלה, דחק או קושי רגשי. רגרסיה יכולה להתרחש בעת כניסה לגן, בעת התמודדות עם משבר משפחתי, בעת חוויה קשה רגשית עבור הילד למשל כמו נסיעה של הורה לחו"ל, או מחלה משמעותית של הורה. רגרסיה מתרחשת אצל הרבה מאוד ילדים, בוודאי צעירים מאוד, בימים לחוצים אלה.

ביטויים רגרסיביים שאנו רואים אצל ילדים כיום:

1) ביטויים סביב שינה- קשיי הרדמות, צורך גדול יותר בקרבה של ההורה לצורך הרדמה, או יקיצות מרובות במהלך הלילה, אשר גם במהלכם יש צורך בסיוע של ההורה בחזרה לשינה, או אף נטייה של ילדים לעבור למיטת הוריהם.

2) פספוסי צרכים אצל ילדים גמולים, או חזרה לאחור בתהליך אצל ילדים שהיו במהלך תהליך גמילה.

3) שימוש מוגבר במוצץ, אצל ילדים שקודם לכן לא נזקקו למוצץ לאורך היום

4) שימוש מוגבר בחפץ מעבר (שמיכי, בובה), לעיתים הצמדות עד כדי קושי לעשות פעולות אחרות, למשל קושי לשחק בגן.

5) תאבון מופחת וחזרה לשימוש מוגבר בבקבוק עבור תינוקות שטרם ביססו מעבר למוצקים. גם אצל ילדים שאוכלים מוצקים נהדר, יתכן כי תהיה בקשה מוגברת לשימוש בבקבוק תמ"ל לצרכי הרגעה, במהלך הלילה וגם במהלך היום, גם אם קודם לכן לא היה הרגל כזה.

6) שינויי התנהגות: בכי מרובה, התפרצויות זעם, התנגדות. התחושה של הרבה הורים היא שהילד שלהם פתאום "מתנהג כמו תינוק", או "אי אפשר לדבר איתו".

איך נוכל לסייע לילדינו?

1. חשוב להבין שרגרסיה עכשיו צפויה והגיונית.

עולמם של ילדים מתערער כעת. ילדים שהיו חשופים לסיטואציה טראומתית מסכנת חיים בודאי יחוו זאת. אך גם ילדים בעורף, חווים ערעור כעת. השגרה פסקה, בבית יש מתח באוויר והורים דואגים ואולי אף בוכים, יתכן כי אבא נמצא במילואים וחסר לילד. זוהי פרידה משמעותית ומטלטלת. עבור ילדים קטנים יש תחושה שאבא נעלם.

2. לא להיבהל מהרגרסיה- הגיוני שלילדכם יש כרגע פחות כוחות להחזיק את שמצופה מהם, בשל עומס דרישות התמודדות עם המצב, ולכן הם נצמדים לדברים שמנחמים עבורם.

3. אל תכעסו על התנהגותם. הכילו את הילדים. הבינו כי זו דרכם לדבר איתכם ולהגיד שקשה להם. לילדים שלכם מספיק קשה כרגע, לא יסייע להם להרגיש שהם ילדים לא טובים. זה יכביד עליהם כפי שעליכם כנראה מכבידה אשמה. זה הזמן שהם הכי צריכים את האהבה שלכם. את המגע המנחם. את העיניים הטובות. את האמונה שיהיה בסדר. את זה שהם יעברו את זה.

למשל, אם ילד מרטיב, לא נכעס או נעיר לו, נגיד שמתפספס לפעמים וזה לא נעים. פיפי או קקי עושים בשירותים ואנחנו מאמינים שבפעם הבאה יספיק להגיע.

4. חשבו עם ילדכם מה יעזור לו. אפשרו לו את מה שהוא זקוק לו.

5. שתפו דמויות נוספות שיכולות לתמוך בכם- את הגננת או סבא וסבתא.

6. למדו אותו לבקש עזרה כאשר הוא צריך. כאשר הוא מבקש עזרה עליכם להיות שם למענו. הילד שלכם זקוק לכם כמקור ביטחון כרגע.

7. דברו עם הילדים ותנו משמעות למה שקורה להם- שקפו להם שנראה שקשה להם, שאולי הם פוחדים או דואגים, אולי מתגעגעים לאבא. עשו קישורים אלה מתי שמתאים ובאופן קשור להתנהגותם. זה יסייע לילדים להבין את עצמם ולהרגיש שהם מובנים. יתכן כי זה יאפשר להם בהדרגה לשתף יותר ברגשות ולבקש עזרה ופחות להגיב בהתנהגות.

8. שמרו על שגרה ועל גבולות בצד ההכלה- כמובן שבימים אלה יש מקומות שהורים נוטים לוותר עליהם, מחוסר כוחות וזמן ממושך של הילדים בבית. בבתים רבים יש יותר זמן טלוויזיה או יותר ממתקים. אולם, יש גבולות שחשוב לשמור עליהם, כמו שעות שינה, דברים שקשורים בסדר היום כמו מקלחת בזמן קבוע פחות או יותר וכללים לגבי התנהגות בבית או אלימות. שגרה וגבולות הם דברים ששומרים על ילדים ומאפשרים להם להרגיש שיש להם סביבה בטוחה לחיות בה.

9. מצאו דרך לתמוך בעצמכם ולגייס כוחות למען הילד- המשימה שלנו כהורים בימים אלה כה מורכבת. אתם שומרי הנפש של ילדיכם. אם לכם יגמר האוויר לא יהיה לכם מקום להכיל, לחשוב ולתמוך, לכן חשוב שאתם תמצאו את פתחי האוורור שלכם, תמיכה חברתית, דרכים לתרגול רגיעה וכתובות תמיכה.

10. הבינו שזה לא כאן כדי להישאר- ההתנהגויות הרגרסיביות של הילדים לא יהיו כאן לנצח. כאשר תתאפשר להם ולכם קצת יותר רגיעה ופניות ניתן יהיה לעשות תהליכי גמילה או שינוי ולהחזיר את הדברים להתנהל בדרך שרצויה לכם יותר.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, חוקרת באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתחומים של הורות ופסיכולוגיה.